שבע מערכות בגדים מוכנות לכל יום, והלו"ז מתארגן לו למשך שבוע ימים – איפה ומתי כל סעודה, מי מארגן ומה, בשרי, חלבי או פרווה… ומעבר לפרטים המתחלפים, בסיומו של כל ערב חוזרות אותן השבע. שבע ברכות. אותן אלה שבהן התחיל הטקס, במעמד החופה, הן שמלוות את בני הזוג לאורך שבעת ימי המשתה, ובעצם – לכל החיים. אז מהי המשמעות של שבע הברכות? יצאנו לבדוק:
המקור לנוסח הברכות הוא בגמרא, והוא כולל שש ברכות הנאמרות על כוס יין, בתוספת ברכת היין, הרי שבע ברכות.
שתי הברכות הראשונות עוסקות בנושאים כלליים, וארבע הברכות האחרונות עוסקות בזיווג איש ואישה.
- "שהכול ברא לכבודו" – יצירת העולם כולו, לכבודו של הבורא נוצר. מכיוון שהנישואין הם סיבה לקיום העולם, מברכים בשעת הנישואין ברכה זו על בריאת העולם. פירוש נוסף: ברכה זו מכוונת כלפי הקהל שנאסף בחתונה, שבאו לגמול חסד ולשמח את החתן והכלה. התאספות זו הינה זכר לחסדי הקב"ה, שהיה 'שושבין' בנישואיהם של אדם וחווה. כשהקהל מתאסף לאותה מטרה, זהו כבוד הקב"ה ולכן תיקנו לכך ברכה מיוחדת.
- "יוצר האדם" – ברכה זו מתייחסת ליצירת אדם הראשון. מכיוון שמברכים – בברכה הבאה – על יצירת האיש והאישה, שהייתה השלב השני ביצירת האדם, על כן מקדימים בברכה על תחילת היצירה ועיקרה.
- "אשר יצר את האדם בצלמו" – זוהי הברכה הראשונה העוסקת בזיווג איש ואשה. הקב"ה יצר את אדם הראשון "בצלמו", בצלם אלוקים, והיא נשמת האדם שיש בו חוכמה ודעת. "בצלם דמות תבניתו" – של האדם, כלומר הקב"ה ברא את האדם בצלם ודמות ותבנית הראויים לו לאדם. והתקין לו מגופו "בניין" – זוהי חווה, שתהליך יצירתה מתואר בתורה כבניין, "וייבן ה' אלוקים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה" (בראשית ב, כב). בניין זה הופך לנצחי, בניין עדי עד, על ידי הולדת תולדות בעז"ה. חתימת הברכה, "יוצר האדם", מכוונת ליצירה השלמה של אדם וחווה, ככתוב )בראשית ה, ב): "זכר ונקבה בראם… ויקרא את שמם אדם".
- "שוש תשיש" – הברכה מכוונת לשמחתה העתידה של ירושלים, שנמשלה לעקרה בזמן הגלות, כשהיא שוממה מבניה. "בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה" – כשיתאספו בני ירושלים הגולים ויתכנסו בתוכה מתוך שמחה. "משמח ציון בבניה" – משמח את ירושלים על ידי שמחזיר את בניה לתוכה. השמחה של ירושלים בגאולה העתידה נמשלה בפי הנביאים לשמחת חתן וכלה – "ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלוקייך" (ישעי'ה סב, ה). ברכה זו באה כהקדמה לברכה הבאה העוסקת בשמחת הזיווג של חתן וכלה, כדי להעלות את ירושלים על ראש שמחתנו.
- "שמח תשמח" – זוהי ברכה ותפילה שהקב"ה ישמח את החתן ואת הכלה, שנקראים "רעים אוהבים זה את זה", שיהיו שמחים ויצליחו כל ימיהם. "כשמחך יצירך" – כפי ששימח את אדם הראשון שיצר בגן עדן, ובגן עדן כפי שהיה "מקדם", כלומר קודם החטא, ושהבית יתנהל באופן של "ושכנתי בתוכם". חתימת הברכה היא "משמח חתן וכלה", זוהי ברכה לכל אחד מבני הזוג בנפרד שיהיו שמחים לעולם, ויתברכו בכל טוב.
- "אשר ברא" – ברכה זו נקראת "ברכה אחריתא". הברכה מתייחסת לזיווג החתן עם הכלה, ובה משבחים את הקב"ה שברא חתונה ודיבוק איש באישה על ידי שמחה וחדווה. משמחת הנישואין ממשיכים מייד לשמחת הגאולה, "מהרה ה' אלוקינו יישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים…". חתימת הברכה היא "משמח חתן עם הכלה" – שמשמעותה היא שמחת האיש והאישה זה בזו.