מבחינת קביעת זמן הנישואין, כותב הרבי : “כל המקצר בזמן שבין ההחלטה והחתונה הרי זה משובח”.
אומנם, בזמן המשנה, הכלה הייתה בי”ב החודש שבין ווארט לחתונה מתקשטת בתכשיטים ומקבלת 24 קישוטים כולל אביזרים זה שנאמר : “תשב אתנו הנערה ימים או עשור” ימים, כלומר שנה, או עשור – עשרה חדשים. המדובר רק בכלה צעירה, אך כלה בוגרת מגיל שתים עשרה וחצי שנה הייתה ממתינה רק שלושים יום.
על פי חסידות – זמן זה מיועד לזיכוך המידות, הוא שנאמר במגילת אסתר: “ששה חודשים בשמן המור וששה חודשים בבשמים”. בימינו, עבודת זיכוך המידות אמורה להיעשות בזמן הקצר שבין ה”צלחת לטבעת”.
בעבר היו מקפידים לא להינשא בזמנים מסוימים, כמו בחודש מר חשוון וכן בחודש טבת, או במחצית הראשונה של החודש, כאשר הירח מתמלא, חוץ מחודשים: כסליו, אדר ואלול שבהם נהגו לערוך חתונות בכל החודש. היום, כיון שהוראת הרבי היא לקצר את זמן ההמתנה, לכן לא מקפידים על זמנים מיוחדים אלו.
